מזונות

קצת היסטוריה:

מזונות נידונו בטקסטים משפטיים עתיקים כוללים קוד הבבלי חמורבי (# 137 – # 142) והקוד של יוסטיניאנוס (Corupus Iurus Civilis), שהיה התוצאה של רצונו של הקיסר יוסטיניאנוס שהחוק הרומאי הקיים יאוגד בספר ברור של חוקים, התוצאה הייתה שקודיוסטיניאנוס הראשון,הושלם בשנת 529.

יהדות – כבר בתקופת המקרא, מעת שנבראו בני האדם והתחילו החיים הזוגיים, הכירה התרבות היהודית בגירושין כדרך אפשרית ליציאה מן החיים המשותפים: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָה, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (דברים כ"ד 1). שטר הגירושין היהודי מופיע במקרא גם במקומות נוספים (ירמיהו ג' 8, ישעיהו נ' 1) וייתכן כי בימי קדם נכתבה בו ההצהרה: "כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ" (הושע ב' 4). ראיות לשטרות יהודיים בנוסח זה בשפה הארמית נמצאו במגילות מן המאה ה-5 לפני הספירה בייב שבדרום מצרים.

התפיסה המודרנית יותר של מתן מזונות לאישה הגיעה מהמשפט האנגלי שהעניק דמי מזונות במקרים של פרידה וגירושין. הליברליזציה של חוקי גירושין התרחשה במאה ה -19, אבל אז היה ניתן להתגרש רק במקרים של התנהגות בלתי הולמת בחיי נישואים. כתוצאה מכך, הדרישה לתשלום דמי מזונות הפכה מקושרת למושג אשמה בגירושים.

ישראל:

ע"פ החוק במדינת ישראל הטיפול בגירושין בין בני זוג נעשה ע"פ דתם של בני הזוג, ובהתאמה גם תהליך הגירושין של יהודים מבוצע בבית דין רבני, המוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי ע"פ הדין המוסלמי ונוצרים לפי הדין הנוצרי.

התיקון לחוק דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קבע כי שני ההורים חייבים לזון  את ילדיהם ללא קשר להסדרי המשמורת,  גובה המזונות נקבע בהתאם להכנסתו הכוללת של כל צד מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם יותר ממזונות הילדים. אלא שחוק אינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות וחל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.

בבית הדין הרבני בישראל המתנהל ע"ב המשפט העברי על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל  15( מגיל 15 ועד גיל 18 תיאורטית יכול הילד לעבוד ולכן כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יישאו בהם האב והאם בהתאם להכנסותיהם), גם אם גרושתו משתכרת טוב ממנו וגם אם הוא חסר כל. על פי ההלכה בעת גירושין עוברים כל נכסי המשפחה לרשות אב המשפחה ועליו מוטלת החובה לזון את ילדיו באופן מוחלט.

מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, למעט מצב בו ערכו בני הזוג הסכם ממון הרכוש יחולק בין ההורים בצורה שווה. עיקרון איזון משאבים מחייב את כל בתי המשפט (בתי משפט למשפחה ובתי דין רבניים), סעיף 13 בחוק יחסי ממון קובע שכדי להישפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש.

לא הוכנסו לחוק המזונות סייגים או תיקונים כך שהתוצאה הינה שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, עדיין האחריות לזון את הילדים מוטלת על האב באופן מוחלט.

מזונות אישה :

כאשר בני זוג מתחתנים ע"פ ההלכה, הם מתחייבים אחד כלפי השני, הכתובה הינה  התחייבות המקבלת תוקף חוזי. הבעל מתחייב בכתובה לספק לאישה "שארה, כסותה ועונתה":

בהתאם לחוק העברי זכאית האישה לקבל מבעלה את כל מזונותיה וצרכיה כל זמן שהם נשואים על פי ההלכה. במידה והבעל אינו מספק את שהתחייב רשאית האישה לפנות אל בית המשפט לנושא משפחה או לבית הדין הרבני ולתבוע הבעל תשלום דמי מזונות אישה.

גם במקרים בהם בני הזוג לא נישאו כהלכה יכולה האישה לפנות אל בית משפט לעיניני משפחה על מנת שיקבע כי נישואיהם חוקיים, ואז היא תהיה זכאית לתשלום דמי מזונות אישה.

במקרה גירושין, הבעל חייב לשלם דמי מזונות אישה רק מהרגע בו הגישה האישה את התביעה ועד הגירושין, ברגע בו בני הזוג מתגרשים, אין הבעל חייב עוד בתשלום דמי מזונות לגרושתו. אין לבלבל בין דמי מזונות אישה לבין דמי מזונות ילדים שהחובה לשלמן ממשיכה גם לאחר הגירושין.

ע"פ ההלכה יש מספר סיבות שבעטין רשאי בית הדין לקבוע שלאישה לא מגיע מזונות אישה:

  • אישה נואפת – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר "זינתה תחת בעלה",והוגדרה על ידי  בית דין רבני בתור אישה נואפת.
  • אישה מורדת – אישה על ידי בית דין רבני בתור אישה מורדת.
  • אישה עובדת – על פי הדין העברי אישה פטורה מעבודה לשם פרנסה, במידה ובכל זאת יצאה לעבוד אפשר לדרוש כי הכנסה זו תחשב כמזונות אישה ( "צאי כי מעשה ידייךך למזונותיך").,
  • עזיבה של הבית – אישה שעזבה את הבית המשותף.

בדרך כלל בית משפט לעיניני משפחה לא יתערב בפסיקה של בית דין רבני בנוגע להכרזה על אישה כאישה נואפת או כאישה מורדת אלא אם הובהר כי קיים שינוי נסיבות מהותי בין הדיון בבית הדין לדיון בבית המשפט.


משמורת ילדים

השפעה של גירושין על תפקוד הילדים

על פי ההלכה היהודית קיימות שתי תיאוריות שונות מאוד, בראשונה נקראת בשם "זכויות הוריות" והשנייה נקראת בשם "אינטרס וטובת הילד", שתי התיאוריות הללו נמצאות במתח מובנה, ברוב המקרים שתי התיאוריות מתחברת  והאינטרסים של הילד עולים בקנה אחד עם מתן זכויות להורים. כאמור, בהלכה היהודית יש מחלוקת בסיסית לגבי הדרך לקבלת משמורת בתביעה משפטית ואכן מחלוקת זו היא קריטית להבנה מדוע ההלכה היהודית מקבלת את העובדה שהורה "מתאים" זכאי למשמורת ילדים – גם אם ניתן להראות שאחרים יוכלו לגדל את הילד בצורה טובה יותר.

במשפט שלמה נאמר: " אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת: בִּי אֲדֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד, וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת. וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו. וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ; וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי. וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי, וְהִנֵּה מֵת; וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת: לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת: לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי; וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי‏‏.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת: גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ; הִיא אִמּוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (מלכים א' , ג', טז-כח).

במדינת ישראל העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עיקרון טובת הילד אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. פרידת ההורים ופירוק המסגרת המשפחתית לעולם פוגעת באינטרסים של הקטינים אשר טובתם דורשת מערכת משפחתית יציבה המתקיימת בעזרת שני ההורים.

טובת הילדים בכול הקשור למשמרות והסדרי הראייה מתבצעת במטרה להשיג את הרע במיעוטו,  בית המשפט הנדרש לסוגיית משמורת קטינים צריך לשקול כל מקרה לנסיבותיו ולהכריע ביחס לאינטרס של הילד הספציפי אשר בעניינו הוא דן. מצ"ב מס' דוגמאות לאינטרסים של ילד:

  1. הרצונות של הילד (לאחרונה מגמה מתפתחת בפסיקה בארץ).
  2. הצרכים הרגשיים ופיזיים של הילד בהווה ובעתיד.
  3. סכנה רגשית ופיזית לילד עכשיו ובעתיד.
  4. היכולות ההוריות של מבקשי המשמורת.
  5. יציבות הבית או המיקום המוצע.
  6. מעשים או מחדלים של ההורה שעשויים להצביע על כך שמערכת היחסים הקיימות בין ההורה לילד היא לא ראויה.
  7. כמות זמן איכות שכיום מבלה מבקש המשמורת עם הילד ויכולותיו בעתיד.

בהיבט של מבקש המשמורת, השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל היא מדוע אתה רוצה משמורת, באמת להבין מאיפה הרצון הזה למשמורת עיקרית על הילדים? מהם הסיבות האמיתיות, האם בקשת המשמורת באה מעניין אישי מול הצד השני, האם אתה מרגיש פגוע וזהו אמצעי נקמה באישה או שהסיבה באה ממקום אמיתי  ואתה חושב שאתה באמת ההורה הטוב יותר שידאג לילדים טוב יותר מהאופן שבו יגדלו עם גרושתך.

ההכרעה בדבר טובתו של הקטין צריכה להתבסס על מכלול הראיות שנפרסו בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים, פקידי סעד אשר להם הידע והניסיון המקצועי אך עדותם היא בגדר ראיה ככל ראיה. ראוי לציין כי הרוח הנושבת בבתי משפט מאפשרת לאבות לקבל משמורת על ילדיהם הקטינים כאשר בית המשפט יהיה סבור כי טובתם של הקטינים לגדול במחיצת אביהם אשר היווה דמות משמעותית בגידולם. כיום אחד מבני הזוג רשאי להגיש בקשה לבית המשפט אשר יקבע כי משמורת הקטינים תהא משותפת לשני בני הזוג. משמורת משותפת תקבע רק כאשר נוכח בית המשפט כי הצדדים יוכלו להתגבר על המחלוקות בניהם וכאשר שני בני בזוג יגורו בסמיכות אחד לשנייה. במקרה של משמורת משותפת יופחת תשלום דמי המזונות.


צו למניעת הטרדה מאיימת:

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת – מבוא:

בשנים האחרונות, המודעות לנושא הטרדה מאיימת ולהשלכותיה על קורבנות אלו עלתה במעלה. בתגובה לכך, מערכת המשפט בישראל פיתחה מנגנונים שונים להגנה על אנשים אשר נתקלו במקרים של הטרדה. אחד מהכלים המשמעותיים ביותר במאבק זה הוא "צו למניעת הטרדה מאיימת", המיועד להגן על אדם שחווה הטרדה מאיימת מצד אחר.

מטרת החוק:
מטרת "חוק למניעת הטרדה מאיימת" היא להעניק הגנה משפטית לאנשים החשים באיום או נתונים להטרדה מתמשכת, ובכך למנוע את המשך התנהלות המזיקה זו. החוק מאפשר לבית המשפט להנפיק צווים האוסרים על המטריד לבצע מעשים מסוימים שעלולים להמשיך או לחדש את ההטרדה.

החוק נועד לתת מענה מהיר ויעיל, שלא תמיד ניתן להשיג במסלול הפלילי, שבו יש צורך באיסוף ראיות ובנהלים משפטיים ארוכי טווח. דרך זו מאפשרת להבטיח את שלומו של הנפגע באופן מיידי.

החוק מעניק לבתי המשפט את הסמכות להנפיק צווי מניעה, אשר יחייבו את המטריד להתנהל באופן שלא יערער את שלוותו של הנפגע, ובמקרים מחמירים, אף להתרחק ממנו.

החוק:

"חוק למניעת הטרדה מאיימת" (1998) מאפשר לאדם שחווה הטרדה מאיימת, או שיש לו חשש ממשי שהוא עלול לחוות כזו, לבקש מבית המשפט שיוצא צו שמנע מהמטריד לבצע מעשים מסוימים. החוק מגדיר "הטרדה" כ"עשייה של מעשה או של סדרת מעשים שאין להם צד אחד של חוקיות, שנעשו במתח באחת או במשך זמן, שעלולים לבעת אדם, לבעתו או להבעית בני ביתו".

למעשה, החוק מעניק לבתי המשפט את האופציה להנפיק צווי מניעה במגוון מעשים, כולל: אי-לעשות, לעשות, להתרחק, לא להתערב, לא לבעת או לבעת באחר, לא לעשות שימוש באמצעי תקשורת כדי לבעת, ועוד.

למי מתאים?


"חוק למניעת הטרדה מאיימת" מתאים לאדם שחווה התנהלות של הטרדה מאיימת, בלי תלות במעמדו החברתי, מינו, גילו או זהותו. החוק מיועד להבטחת האבטחה והשלווה של כל אדם במדינת ישראל.

בני זוג, ילדים, שכנים, עמיתי עבודה – אלו רק דוגמאות לאנשים שעלולים לחוות התנהלויות של הטרדה. במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו אמצעי התִִִִִִִִִִּּּּּּּּּּּּקשורת מהווים מגרש "נוח" להטרדה מתמשכת.

על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 רשאי בית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע.

הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת,  בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו, ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב,  מוניטין או בחופש התנועה שלו.

בית המשפט יכול להורות במעמד מתן הצו על תפיסת נשקו של המחויב בצו, וליתן הודעה לפקיד הרישוי, או למשטרת ישראל, במידה ומקבל הצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או שנמסר לו נשק במסגרת עבודתו  (רשות ביטחון שעמה נמנה המחויב בצו(רשאי הממונה על המחויב להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי הצורך בהמשך הנשיאה של הנשק ע"י המחויב.


צו עיכוב יציאה מהארץ

הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ לצד שני בהליך גירושין היינו מהלך מאוד משמעותי, הצו מוצא במקרים בהם קיים חשש אמתי לכך שאחד מן הצדדים ינסה לברוח מהארץ עוד במהלך הגירושין. לעיתים נעשה שימוש לא נאות ומוצא צו עיכוב יציאה מהארץ ע"מ ולהפעיל לחץ כבד על בן הזוג כחלק מאסטרטגיה משפטית, עובדה זו גורמת לכך שפעמים רבות נעשה שימוש לא נאות בצו כדי להשיג הישגים במסגרת מאבק גירושין.

לאור העובדה שהצו יכול לגרום לנזקים כבדים לבן הזוג שכנגדו הוא הוצא (עסקיים א פרטיים) יש לשקול היטב את השימוש בכלי זה. בידה ובית המשפט יקבע כי מדובר בבקשה שווא עלול המבקש לשאת בהוצאות משפט ואף להטיל קנס על תביעה טורדנית.

כאמור, במקרים בהם קיים חשש אמיתי לכך שאחד מן הצדדים ינסה לברוח מהארץ עוד במהלך הגירושין קיימת עילה לצד השני להגיש כנגדו בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ.

בסמכות בית הדין הרבני להוציא צו עיכוב יציאה מין הארץ על מנת למנוע מצב של עגינות וכן סיכול הליכים משפטיים במסגרת בית הדין. בית המשפט יוציא צו עיכוב יציאה מין הארץ על מנת לסכל בריחתו של אחד מבני הזוג מין הארץ וזאת טרם חלוקת רכוש ופסיקת מזונות.

צו עיכוב היציאה מהארץ יינתן כנגד הצגת ערבות אישית וערבות צד ג על מנת לכסות על נזקיו של המעוכב באם התובנה תפקע מכל סיבה שהיא ויגרמו לו נזקים.

במידה והגבר אינו משלם את חוב המזונות לפי פסק דין חלוט שניתן בעניינו, רשאית האישה להגיש תביעה כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל. במידה וראש ההוצאה לפועל סבור כי הגבר עלול לנסות ולברוח מן הארץ, תוך שהוא משאיר את אשתו וילדיו מול שוקת שבורה, רשאי הוא להוציא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

צו עיכוב יציאה מין הארץ יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, יש להאריכו בעת הצורך. הבקשה צריכה להיעשות בכתב, כולל תצהיר המאמת את העובדות עליהן מסתמכת הבקשה. בנוסף יש לצרף תמצית ממרשם האוכלוסין עם פרטי החייב, ואת שמו של החייב באותיות לטיניות, על מנת לא לפגוע בזכויותיו של אדם לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, דורשים בתי המשפט כי המבקש יציג "חשש כן ורציני" שעזיבת הצד השני את הארץ תשבש או תעכב באופן משמעותי את ביצוע פסק הדין או תשלום החוב.

במסגרת מחלוקות בין בני זוג בשאלת משמורת הקטינים רשאי בית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילדים הקטינים עד הגעתם לגיל 18. כידוע הועברה רשמית האחריות על מערך ביקורת הגבולות ב-23 מעברי הגבול ברחבי הארץ, ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, המעבר התבצע לאחר שורה של החלטות ממשלה משנים עברו, האחרונה בהן היא החלטת ממשלה מס' 3434 משנת 2008, אשר קבעו כי נכון וחיוני הוא להעביר הסמכויות לרשות האוכלוסין וההגירה.
במסגרת זו, גם קבלת מידע בנושא עיכובי יציאה מהארץ יינתן מהיום על-ידי מרכז שירות ומידע שלל רשות האוכלוסין וההגירה. המוקד יאויש על-ידי עובדי הרשות וייתן מענה בימים א'-ה', בין השעות 08:00-16:00, לקבלת מידע על עיכוב או מניעת יציאה מהארץ יש לחייג 3450*

השפעת הגירושין על נשים

תהליך גירושין יש השפעות מרחיקות לכת, לטווח ארוך, בחייהן האישיים ורווחתם של נשים שהתגרשו ועל החברה בכללותה. מחקרים רבים הגיעו למסקנה כי גירושין משפיעים על נשים בעוצמה חזקה יותר ושלילית יותר מאשר היא משפיעה על גברים, באופן אישי, רגשי וכלכלי . סוציולוגים מסוימים הגיעו למסקנה כי גירושין תורמים לבעיות חברתיות רבות, ובין מה שהם מכנים "פמיניזם של עוני ".

השפעות כספיות, אישה לעתים קרובות נקלעת למצוקה כלכלית לאחר גירושין, בגלל שהיא מאבדת את משכורתו של הבעל כמקור הכנסה.  אישה גרושה היא צפויה לסיים את השנה בתחתית התפלגות הכנסות, מסביר מרכז לביצועים כלכליים.  מאמר שפורסם בסקירת הסוציולוגיה האמריקנית (מצב דומה גם בישראל), הגיע למסקנה כי לאישה הגרושה הממוצעת יש פחות כסף מאשר האישה הנשואה הממוצעת, גם כאשר היוו משתנים מסוימים.

השפעות בריאותיות, נשים גרושות חווות מצוקה פסיכולוגית ובעיות נפשיות, כגון דיכאון, הן מייד לאחר הגירושים ובהמשך עוד עשור לאחר מכן. הן נמצאות בבריאות גופנית גרועה יותר מנשים נשואות , וחייהם מכילים יותר לחץ, מסביר במאמר בכתב העת של בריאות והתנהגות חברתית .

השפעות על נשים לעומת גברים, השפעות השליליות של הגירושים פוגעות בנשים יותר מאשר בגברים . משום שנשים בדרך כלל לוקחות את המשמורת על ילדיהם של בני הזוג, הם נושאות משא כספי גדול יותר ועליהן להתמודד עם לחץ גדול יותן בחייהם. יתר על כן, נשים רווקות נוטות לחוות עוני יותר מרווקים, בעיקר משום שהן מרוויחות פחות עבור אותן העבודות וכי לרוב מנהלות קריירה בשכר נמוך, על פי פרסומים, הסכמי גירושין לעתים קרובות מעניקים גברים יותר חופש ופחות אחריות, ואילו נשים גרושות צפויות לקשיים גדולים יותר .

השפעה של גירושין ללא אשם, בשנים האחרונות בגלל מגוון רחב של סיבות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, יותר זוגות שמים קץ לנישואיהם; כתוצאה מכך, המספר הכולל של נשים הסובלות את ההשפעות של גירושין גדל,  החוקים ודעת הקהל (הסביבה)  הפכו את מהלך הגירושין לקל נגיש, זמין ומקובל. יותר גברים שנוטים להרוויח יותר כסף מרגישים נוח לנטוש את נשיהם, שמרוויחות פחות ו.

השפעות על החברה, תהליך גירושין מעכב ופוגע בנשים בדרכים שונות, העלייה בגירושין יצרה גם נטל על המדינה, רווחה ממשלתית לאמהות חד הוריות וילדיהם גדלה בהתמדה בארצות הברית ב 50 השנים האחרונות, האחוז משקי הבית עם הורה יחיד עלתה מ 8 אחוזים ליותר מרבע מאוכלוסיית ארה"ב,  נשים מהוות 90 אחוזים מאותן משפחות חד הוריות.  הממשלה משקיעה יותר כסף בשירותי בריאות נפש, כי תהליך גירושין מגביר לעיתים בעיות פסיכולוגיות בקרב נשים .

לסיכום, החלטה על גירושין צריכה להתקבל בכובד ראש ולאחר מחשבה מעמיקה, ההחלטה צריכה להביא בחשבון מספר רב של שיקולים (רציונאליים ואמוציונאליים). גירושין בישראל נקבעים אך ורק בבית דין רבני.  חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי: "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים " , בתי דין רבנים נוטים לרוב לצדד בגבר ולכן המהלך המשמעותי שצריך להתבצע ברמת המדינה הינו הקשחת החוקים ואכיפתם או הפקעת הסמכויות הגורפת (במידה ושני הצדדים מעוניינים שיפנו לבית משפט רבני).

דילוג לתוכן