מאמרים

החוק תמיד מנסה להישאר מעודכן ולכן חייב לשמר קשר עם ההתפתחויות המדעיות, בתחום דיני המשפחה הצורך הזה ברור וקריטי לאור העובדה שטכנולוגיות הרבייה מתפתחות במהירות.  רק לפני כמה עשורים בשנת 1977 נולד התינוק הראשון בהפריה חוץ גופיית (IVF)  וכיום הפך הנושא לעניין שבשגרה, בתהליך פשוט וקל ניתן להיכנס מחוץ חוץ גופי, בשנת 2009 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מחקר בו נקבע כי איתרו את הגנים שהופכים ביציות וזרע לתאי גזע עובריים אנושיים .

השיפור המתמיד בטכנולוגיית רבייה אלטרנטיבית אפשרה גם כמות רבה של הסדרי פונדקאות, לפיו אישה אחת נושאת העובר של זוג אחר. למעשה, כיום פורחת תעשיית פונדקאות בתאילנד והודו, אזורים אלה מתאימים לזוגות הומוסקסואליים , זוג לסביות או אישה בודדה (כאלה שלא עומדים בקריטריונים לפונדקאות בישראל.

הסיפור המוקדם ביותר המוכר לנו של פונדקאות מסוג זה הינו הסיפור המקראי(בראשית פרק טז, פסוקים א-טז) בו שרה שלא הצליחה ללדת תינוק לאברהם ואמרה לבעלה כי "הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת–בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" בהמשך מסופר כי בגיל 86 הפרה אברהם את הגר וישמעאל נולד. סביר להניח שצורה זו של פונדקאות הייתה נהוגה לאורך דורות רבים כפתרון שאפשר לנשים שלא הצליחו להרות בעצמן להקים משפחה.

כבר בימי קדם נושא החשיבות והרצון הטבעי להורות: "הבא לי בנים ואם אין מתה אנוכי", דברי רחל ליעקב בראשית פרק ל' פסוק א' (שעל כך אומרים המפרשים, שמי שאין לו בנים חשוב כמת(.

במשך השנים, החוק ניסה לשמור על קשר עם ההתפתחויות האלה, אולם קיים קושי לא מועט והדרך עדיין ארוכה, ארגון המשפחה החדשה סבר כי שלילת אפשרות מיחידים להסתייע בפונדקאות מהווה אפליה פסולה שאין לה הצדקה עניינית  ועומדת בניגוד העיקרון השוויון וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומונעת מהם את זכותם הבסיסית להורות.

במדינת ישראל הטיפול בסוגיית הפונדקאות הייתה תמיד סוגיה בעלת רגישות גבוהה בגלל טעמים הלכתיים. במשך שנים רבות נושא הפונדקאות היה בבחינת טאבו. בחקיקת משנה משנת 1987 (התשמ”ז) שקבעה: “לא תושתל ביצית מופרית, אלא באשה שתהיה אם היילוד” למעשה נאסרה הפונדקאות בישראל וגרמה לרבים לחפש אלטרנטיבות בחו"ל. שנים רבות של פעילות למען הסדרת מעמד חוקי לתהליך הפונדקאות בישראל הביא לכך שבשנת 1995 ביטל בית המשפט העליון את האיסור וסלל את הדרך לחקיקת חוק הפונדקאות.

הסכם פונדקאות:

הסכם פונדקאות הינו הסכם שנחתם בין האם הפונדקאית, זאת שנושאת את העובר לבין ההורים המיועדים אשר חייבים להיות איש ואישה שהם בני זוג.  תוקף ההסכם לנשיאת עובר מגיע מחוק הסכמים לנשיאת עוברים (התשנ"ו-1996 ) באופן הבא: "הסכם בין הורים מיועדים לבין אם נושאת לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההיריון, למסור את הילוד לאחר הלידה להוריו הביולוגים.

ההסכם יכלול את כלל ההיבטים הבריאותיים, המשפטיים, הפסיכולוגיים והכלכלים, הסכם לנשיאת עוברים מוגש לוועדה מיוחדת שמונתה ע"י שר הבריאות והפועלת מתוקף חוק ההסכמים.

הגדרות:

• ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, והאם הפונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות).
• המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים, המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת.
• פרט למקרים הקבועים בחוק, המועמדת להיות אם נושאת תהיה אישה בין הגילאים 22-38, לא-נשואה, ואשר ילדה לפחות פעם אחת בחייה, אך לא יותר מארבע פעמים.
• מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) – הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם נושאת.
• החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.
• אישה יכולה להיות פונדקאית לכל היותר פעמיים בימי חייה.

בנוסף לאתגר הרגשי המלווה כל תהליך ההפריה חוץ גופית, החידושים הטכנולוגיים והדרכים המגוונות של רבייה חלופית תהיינה גם אתגר לחוקי דיני משפחה. החוק יצטרך לבצע התאמות שיאפשרו לטפל בבעיות המשפטיות הבלתי הנמנעות, כגון משמורת ילדים, תמריצים כלכליים או מענה חוקי לסיוט הגדול של כל זוג שעורך הסכם פונדקאות וחושש שמא האם הנושאת תתחרט לפתע לאחר הלידה ותסרב למסור לידם אל התינוק.

בתאריך 12 לנובמבר 2011  דקר גבר את חברתו והתאבד במרכז קליטה, האישה, גרושה ואם לשני ילדים, נדקרה למוות בקומה השביעית של מרכז הקליטה שמאכלס עולי אתיופיה. "בחדר נראה הרבה סימני דם", סיפר עד ראייה, "הבן חיבק חזק את אמו כי חשב שהוא יכול להציל אותה" באירוע אחר "תושב הצפון רצח את אשתו והתאבד לעיני הילדים, אנשי ההצלה שהגיעו לבית בכפר סמיע שבגליל המערבי מצאו את נג'וא איברהים, מנהלת בי"ס לחינוך מיוחד, מתבוססת בדמה, ואת בעלה תלוי. חמשת ילדיהם היו עדים לזוועה, והבן הבכור אף ניסה לעצור את אביו – ונחבל. המשטרה: לא ידוע על אלימות קודמת בין בני הזוג. ראשי העדה הדרוזית פועלים למנוע התלקחות".

בשנת2011 נרצחו 23 נשים בידי בני זוגן. מנתונים שפרסם משרד הרווחה לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים עולה, כי חלה עלייה של 48% במספר הילדים שטופלו במרכזים למניעת אלימות במשפחה .

אורך החיים בישראל הוא אינטנסיבי מאוד, לרוב המשפחות קשה להתפרנס בכבוד ובטח אין בנמצא זמן לבילוי ומרגוע, לחץ כלכלי, לחץ בעבודה או בעיות בזוגיות עלולים לגרום למשבר אצל אחד מבני המשפחה, בן המשפחה שמצוי במשבר זקוק לכל החום, אהבה, תמיכה ועזרה בכדי להיחלץ ממנו.

על פי רוב, מצליחה המשפחה להתגבר על המשבר בעצמה אולם לעיתים המשבר כה מהותי שלא ניתן לאחות את השברים, במקרה זה הפעילות הבריאה של התא המשפחתי נהרסת וממנה צומחות תופעות של אלימות והזנחה.

אלימות במשפחה הינה בעיה חברתית שאינה ייחודית למגזר ספציפי או לרמה סוציו אקונומית  והשפעותיה ניכרות בטווח הקצר והארוך כאחד. אלימות במשפחה הינה תופעה שלילית ומכוערת ויש לגנותה על כל צורותיה.

סוגי אלימות במשפחה:

• אלימות בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים
• אלימות כלפי ילדים ע"י הוריהם 
• אלימות כלפי הורים ע"י ילדים
• אלימות בין קשישים וכלפי קשישים על ידי בני משפחתם או מטפלים
• אלימות בין אחים
• ילדים ומתבגרים החשופים ועדים לאלימות במשפחתם

למרות שנושא אלימת במשפחה נשאר ע"פ רוב מאחורי הקלעים והמשפחות מתביישות לספר עליו, בישראל משפחות רבות סובלות מאלימות פיזית, מינית, מילולית, פסיכולוגית והטרדה מאיימת. כל סוגי אלימות אלה אסורים ע"פ חוק ומוגדרים כעבירה פלילית.

קצת היסטוריה:

מזונות נידונו בטקסטים משפטיים עתיקים כוללים קוד הבבלי חמורבי (# 137 – # 142) והקוד של יוסטיניאנוס (Corupus Iurus Civilis), שהיה התוצאה של רצונו של הקיסר יוסטיניאנוס שהחוק הרומאי הקיים יאוגד בספר ברור של חוקים, התוצאה הייתה שקודיוסטיניאנוס הראשון,הושלם בשנת 529.

יהדות – כבר בתקופת המקרא, מעת שנבראו בני האדם והתחילו החיים הזוגיים, הכירה התרבות היהודית בגירושין כדרך אפשרית ליציאה מן החיים המשותפים: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָה, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (דברים כ"ד 1). שטר הגירושין היהודי מופיע במקרא גם במקומות נוספים (ירמיהו ג' 8, ישעיהו נ' 1) וייתכן כי בימי קדם נכתבה בו ההצהרה: "כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ" (הושע ב' 4). ראיות לשטרות יהודיים בנוסח זה בשפה הארמית נמצאו במגילות מן המאה ה-5 לפני הספירה בייב שבדרום מצרים.

התפיסה המודרנית יותר של מתן מזונות לאישה הגיעה מהמשפט האנגלי שהעניק דמי מזונות במקרים של פרידה וגירושין. הליברליזציה של חוקי גירושין התרחשה במאה ה -19, אבל אז היה ניתן להתגרש רק במקרים של התנהגות בלתי הולמת בחיי נישואים. כתוצאה מכך, הדרישה לתשלום דמי מזונות הפכה מקושרת למושג אשמה בגירושים.

ישראל:

ע"פ החוק במדינת ישראל הטיפול בגירושין בין בני זוג נעשה ע"פ דתם של בני הזוג, ובהתאמה גם תהליך הגירושין של יהודים מבוצע בבית דין רבני, המוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי ע"פ הדין המוסלמי ונוצרים לפי הדין הנוצרי.

התיקון לחוק דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קבע כי שני ההורים חייבים לזון  את ילדיהם ללא קשר להסדרי המשמורת,  גובה המזונות נקבע בהתאם להכנסתו הכוללת של כל צד מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם יותר ממזונות הילדים. אלא שחוק אינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות וחל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.

בבית הדין הרבני בישראל המתנהל ע"ב המשפט העברי על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל  15( מגיל 15 ועד גיל 18 תיאורטית יכול הילד לעבוד ולכן כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יישאו בהם האב והאם בהתאם להכנסותיהם), גם אם גרושתו משתכרת טוב ממנו וגם אם הוא חסר כל. על פי ההלכה בעת גירושין עוברים כל נכסי המשפחה לרשות אב המשפחה ועליו מוטלת החובה לזון את ילדיו באופן מוחלט.

מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, למעט מצב בו ערכו בני הזוג הסכם ממון הרכוש יחולק בין ההורים בצורה שווה. עיקרון איזון משאבים מחייב את כל בתי המשפט (בתי משפט למשפחה ובתי דין רבניים), סעיף 13 בחוק יחסי ממון קובע שכדי להישפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש.

לא הוכנסו לחוק המזונות סייגים או תיקונים כך שהתוצאה הינה שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, עדיין האחריות לזון את הילדים מוטלת על האב באופן מוחלט.

מזונות אישה :

כאשר בני זוג מתחתנים ע"פ ההלכה, הם מתחייבים אחד כלפי השני, הכתובה הינה  התחייבות המקבלת תוקף חוזי. הבעל מתחייב בכתובה לספק לאישה "שארה, כסותה ועונתה":

בהתאם לחוק העברי זכאית האישה לקבל מבעלה את כל מזונותיה וצרכיה כל זמן שהם נשואים על פי ההלכה. במידה והבעל אינו מספק את שהתחייב רשאית האישה לפנות אל בית המשפט לנושא משפחה או לבית הדין הרבני ולתבוע הבעל תשלום דמי מזונות אישה.

גם במקרים בהם בני הזוג לא נישאו כהלכה יכולה האישה לפנות אל בית משפט לעיניני משפחה על מנת שיקבע כי נישואיהם חוקיים, ואז היא תהיה זכאית לתשלום דמי מזונות אישה.

במקרה גירושין, הבעל חייב לשלם דמי מזונות אישה רק מהרגע בו הגישה האישה את התביעה ועד הגירושין, ברגע בו בני הזוג מתגרשים, אין הבעל חייב עוד בתשלום דמי מזונות לגרושתו. אין לבלבל בין דמי מזונות אישה לבין דמי מזונות ילדים שהחובה לשלמן ממשיכה גם לאחר הגירושין.

ע"פ ההלכה יש מספר סיבות שבעטין רשאי בית הדין לקבוע שלאישה לא מגיע מזונות אישה:

• אישה נואפת – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר "זינתה תחת בעלה",והוגדרה על ידי  בית דין רבני בתור אישה נואפת.
• אישה מורדת – אישה על ידי בית דין רבני בתור אישה מורדת.
• אישה עובדת – על פי הדין העברי אישה פטורה מעבודה לשם פרנסה, במידה ובכל זאת יצאה לעבוד אפשר לדרוש כי הכנסה זו תחשב כמזונות אישה ( "צאי כי מעשה ידייךך למזונותיך").,
• עזיבה של הבית – אישה שעזבה את הבית המשותף.

בדרך כלל בית משפט לעיניני משפחה לא יתערב בפסיקה של בית דין רבני בנוגע להכרזה על אישה כאישה נואפת או כאישה מורדת אלא אם הובהר כי קיים שינוי נסיבות מהותי בין הדיון בבית הדין לדיון בבית המשפט.

---

צו למניעת הטרדה מאיימת – מבוא:

בשנים האחרונות, המודעות לנושא הטרדה מאיימת ולהשלכותיה על קורבנות אלו עלתה במעלה. בתגובה לכך, מערכת המשפט בישראל פיתחה מנגנונים שונים להגנה על אנשים אשר נתקלו במקרים של הטרדה. אחד מהכלים המשמעותיים ביותר במאבק זה הוא "צו למניעת הטרדה מאיימת", המיועד להגן על אדם שחווה הטרדה מאיימת מצד אחר.

מטרת החוק:
מטרת "חוק למניעת הטרדה מאיימת" היא להעניק הגנה משפטית לאנשים החשים באיום או נתונים להטרדה מתמשכת, ובכך למנוע את המשך התנהלות המזיקה זו. החוק מאפשר לבית המשפט להנפיק צווים האוסרים על המטריד לבצע מעשים מסוימים שעלולים להמשיך או לחדש את ההטרדה.

החוק נועד לתת מענה מהיר ויעיל, שלא תמיד ניתן להשיג במסלול הפלילי, שבו יש צורך באיסוף ראיות ובנהלים משפטיים ארוכי טווח. דרך זו מאפשרת להבטיח את שלומו של הנפגע באופן מיידי.

החוק מעניק לבתי המשפט את הסמכות להנפיק צווי מניעה, אשר יחייבו את המטריד להתנהל באופן שלא יערער את שלוותו של הנפגע, ובמקרים מחמירים, אף להתרחק ממנו.

החוק:

"חוק למניעת הטרדה מאיימת" (1998) מאפשר לאדם שחווה הטרדה מאיימת, או שיש לו חשש ממשי שהוא עלול לחוות כזו, לבקש מבית המשפט שיוצא צו שמנע מהמטריד לבצע מעשים מסוימים. החוק מגדיר "הטרדה" כ"עשייה של מעשה או של סדרת מעשים שאין להם צד אחד של חוקיות, שנעשו במתח באחת או במשך זמן, שעלולים לבעת אדם, לבעתו או להבעית בני ביתו".

למעשה, החוק מעניק לבתי המשפט את האופציה להנפיק צווי מניעה במגוון מעשים, כולל: אי-לעשות, לעשות, להתרחק, לא להתערב, לא לבעת או לבעת באחר, לא לעשות שימוש באמצעי תקשורת כדי לבעת, ועוד.

למי מתאים?

"חוק למניעת הטרדה מאיימת" מתאים לאדם שחווה התנהלות של הטרדה מאיימת, בלי תלות במעמדו החברתי, מינו, גילו או זהותו. החוק מיועד להבטחת האבטחה והשלווה של כל אדם במדינת ישראל.

בני זוג, ילדים, שכנים, עמיתי עבודה – אלו רק דוגמאות לאנשים שעלולים לחוות התנהלויות של הטרדה. במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו אמצעי התִִִִִִִִִִּּּּּּּּּּּּקשורת מהווים מגרש "נוח" להטרדה מתמשכת.

על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 רשאי בית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע.

הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת,  בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו, ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב,  מוניטין או בחופש התנועה שלו.

בית המשפט יכול להורות במעמד מתן הצו על תפיסת נשקו של המחויב בצו, וליתן הודעה לפקיד הרישוי, או למשטרת ישראל, במידה ומקבל הצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או שנמסר לו נשק במסגרת עבודתו  (רשות ביטחון שעמה נמנה המחויב בצו(רשאי הממונה על המחויב להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי הצורך בהמשך הנשיאה של הנשק ע"י המחויב.

---